צילום: ממקורות פתוחים
איך לבנות חיים הרמוניים יחד עם קרובי משפחה מבוגרים
חיים משותפים עם קרובי משפחה מבוגרים דורשים לרוב גמישות יוצאת דופן, סבלנות רבה וכושר המצאה מהדור הצעיר. עם הגיל, החשיבה של האדם משתנה, מה שמוביל לאחת הבעיות העיקריות של הזיקנה – אובדן גמישות בחשיבה. אנשים זקנים מונחים על ידי רעיונות וכללים שנלמדו על ידם לפני עשרות שנים ומאז אולי איבדו את משמעותם המקורית. יתרה מכך, בעיות מתחילות בזיכרון ובחשיבה באופן כללי. כתוצאה מכך, מופיעים הרגלים שעלולים להיראות מוזרים או אפילו לא נוחים, והצורך בתשומת לב וטיפול מצידם עולה בצורה ניכרת.
עם זאת, על ידי הבנת המאפיינים הפסיכולוגיים הללו של הזקנה, ניתן לבנות חיים נורמליים יחד, אומרים מומחים. המרכיב המרכזי בדו-קיום מוצלח הוא שינוי בגישה לתקשורת – במקום פנייה ישירה להיגיון שאיבד את גמישותו, יש לפנות לרגשות. באופן כללי, כמו במצבים רבים אחרים, סבלנות וחוש הומור הם שעוזרים בצורה הטובה ביותר להימנע ממתח ביחסים עם אנשים מבוגרים.
טכניקות תקשורת: התרחקות מהיגיון לרגשות
אחד המאפיינים העיקריים של אנשים מבוגרים הוא אובדן הגמישות בחשיבה. הדור המבוגר מונחה לרוב על ידי כללים ורעיונות שנלמדו לפני עשרות שנים, שאולי איבדו את הרלוונטיות שלהם. ויכוח ישיר או ראיה לוגית לחוסר היעילות של כללים אלה יכולים רק לגרום לעבירה או למתח.
לכן, אם התנהגותו של קשיש אינה גורמת נזק, עדיף לאפשר לו לפעול כפי שהוא רגיל. למשל, אם סבתא בטוחה שמסיכת פירות מחליקה קמטים בגילה המתקדם, זו זכותה ואין טעם להכחיש.
השתמש בהומור ובסבלנות. במצבים שבהם אנשים מבוגרים מנסים להרחיב את הכללים המיושנים שלהם לחיים שלך (למשל, לגבי תדירות שטיפת השיער שלך עם סבון), נסה שיטות של תעמולה חזותית או הומור קל במקום ויכוח. אתה יכול לדבר בהתלהבות על המאפיינים הייחודיים של אמצעים מודרניים או לצייר הקבלות עם העבר. זה עשוי לעזור גם להזכיר ששטיפת שיער נדירה נגרמה בעבר מסיבות כלכליות, ולא בגלל דאגה לשיער.
קבלה של ליהוק, או העברת תחושות
טכניקה זו היא דרך יעילה לתקשורת כאשר קשיש כופה בהתמדה את דעתו או עצותיו, לא על סמך טיעונים לוגיים, אלא על תחושות גופניות שלו או הרגלים ארוכי שנים.
העובדה היא שאנשים מבוגרים, המתבוננים באנשים צעירים יותר, משליכים עליהם מבלי משים את החוויה שלהם ואת המגבלות הפיזיות הנוכחיות שלהם. למשל, אם סבתא עצמה מרגישה חלשה בזרועותיה, היא מתחילה לדאוג שבוודאי תפילו קופסת חלב כבדה אם לא תיקחו שקית נוספת. כמו כן, אדם שבילה כמעט את כל חייו עם מטפחת יכול להרגיש פיזית את ה"קור" בראש שלך אם אתה יוצא בלי כובע.
כדי למנוע קונפליקט ולהפיג לחץ, העברת רגשות יכולה לעבוד ויכולה לעזור לאדם מבוגר להרגיש את אי הנוחות שהם גורמים למישהו אחר. במקום להתווכח על ההיגיון בחבישת כובע או תיק, כדאי לנסות להעביר אליו את התחושה על ידי יצירת מצב בו הוא מרגיש אי נוחות דומה. דוגמה מצוינת היא המשפט: "עבורי, חבישת כובע זהה להליכה ללא צעיף".
השוואה כזו מאפשרת לאדם להבין שהדרישה שלו יוצרת עבורך אי נוחות שהוא עצמו לעולם לא ירצה לסבול. שיטה זו יכולה לעזור להפסיק במהירות וללא פגיעה ב"עריצות" המתמדת של העצות, שכן הקשיש, לאחר שנטש את הניסוי, יבין שרגשותיו אינם אוניברסליים.
שנה את הסביבה במקום לשנות את האדם
לעתים קרובות, בעיות בחיי היומיום שאנשים מבוגרים גורמים לא נובעות כלל בגלל שהן מזיקות או עקשניות, אלא בגלל שקשה להם פיזית להתנהג אחרת. שינויים הקשורים לגיל הופכים פעילויות מסוימות לבלתי נוחות: אם אדם מתקשה להגיע למדף גבוה, סביר להניח שהוא ישאיר את כל הפריטים הדרושים, כמו צנצנות או כוסות, ממש על השולחן. אם קשה לו ללכת למזוג אוכל לחיות המחמד, סביר להניח שהוא יזרוק להם חתיכה מהשולחן שלו.
תופעה זו קשורה קשר הדוק למה שמכונה "התנהגות שדה" המאפיינת אנשים מבוגרים רבים. הם פועלים בתגובה לאותות מיידיים המשפיעים על החושים שלהם, כמו מראה של שולחן צפוף או מיאו של חתולים רעבים. יחד עם זאת, הם עלולים לשכוח מענייני עדיפות או נסיבות חשובות, למשל שהרצפה נשטפה לפני חצי שעה.
לשכנע אדם מבוגר לשנות את ההתנהגות או ההרגל הזה הוא בזבוז זמן. הרבה יותר קל ויעיל לשנות את המצב עצמו, כלומר לארגן את הסביבה סביבו. משמעות הדבר היא הצבת חפצים חיוניים לא על מדפים גבוהים או מביכים, אלא במקומות נגישים בקלות, כגון מגירות שולחן מטבח.
חשוב גם למזער רמזים חיצוניים שגורמים להתנהגות לא רצויה: כדאי להאכיל את החיות לפני התיישבות לשולחן, או לנעול אותם במסדרון. שיטה זו, המורכבת משינוי ארגון החלל, לא של אנשים, עוזרת למנוע בעיות יומיומיות רבות.
תמיכה בעניין באמצעות תקשורת
לעתים קרובות אתה יכול לשים לב שאנשים זקנים מספרים את אותם הסיפורים, מה שלעתים קרובות משעמם את הסובבים אותם. עם זאת, חזרה זו היא איתות ברור לצורך שלהם בתשומת לב ובגירוי מוחי.
במקום להקשיב לסיפורים באוזן אחת או להיות מוסחת מהמחשבות שלך, עליך לגלות עניין אמיתי. המפתח הוא לשאול יותר שאלות על הפרטים, ואז לשאול עוד ועוד שאלות ככל שאתה מעמיק לתוך הזיכרון. לדוגמה, במקום רק להנהן, אתה יכול לשאול על מתכון ישן, אמרות או טקסים המוזכרים בסיפור.
גישה זו לא רק חושפת פרטים מעניינים חדשים, לא ידועים בעבר, בהיסטוריה משפחתית או תרבותית, אלא גם מאלצת את מוחו של קשיש לעבוד באופן פעיל, ולשחזר פרטים שנשכחו בזיכרון.
מעורבות עוזרת לאנשים מבוגרים לחיות זמן רב יותר
הוכח מדעית שמותם של נוירונים יכול להאיץ לאחר גיל ארבעים בשל חוסר הפעילות שלהם וירידה בצורך להבין מידע חדש. עם הזמן, כאשר מעגל הפעילויות הרגילות, הזיכרונות והמחשבות מצטמצם, התאים המיותרים מתים, וההידרדרות של הזיכרון והחשיבה הופכת לבלתי הפיכה. כדי לעכב את ההזדקנות ולשמור על תפקודים קוגניטיביים, המוח חייב לעבוד כל הזמן.
מגורים משותפים ארוכי טווח ונוחים עם קרובי משפחה מבוגרים תלוי במידה רבה בתמיכה בפעילותם הנפשית ובמעורבות מתמדת בחיי המשפחה.
חפש פעילויות אפשריות והשתלבות בחיי היומיום
למרות שלעתים קרובות בני משפחה צעירים יותר רוצים לעשות הכל מחדש בעצמם כדי שהקשיש "לא יפריע", זה שגוי אסטרטגית. להיפך, כדאי להמציא עבורו פעילויות שאינן מכבידות פיזית וששומרות על תחושת רלוונטיות ושימושיות. לאדם עסוק בעסקים אין לא זמן ולא הזדמנות לצפות כל הזמן באחרים ולהטריד אותם בעצות.
כדי לעורר פעילות מנטלית, כדאי להניח באופן קבוע ספרים על השולחן ליד המקום האהוב על קרוב משפחתך, לדון איתו במה שהוא ראה בטלוויזיה, או אפילו להציע לנסות מוצר אקזוטי כלשהו שדורש הבנה של חוויה חדשה. זה מבטיח זרימה קבועה של מידע חדש ושומר על פעילות עצבית.
ככל שקרובינו מתקרבים לזקנה, כך עלינו להיות גמישים, סבלניים ויצירתיים יותר בתקשורת. ואז חיים עם אנשים מבוגרים יביאו פחות דאגות ותלונות.
